הוא – פסיכולוג קליני. בתקופה הזו של הקורונה, מחויבותו למטופליו, מובנת וברורה. חלק ממטופליו הוא מקבל בקליניקה ועם חלקם הטיפול עבר לרשת האינטרנטית שהפכה להיות פתרון לעת מצוא.
היא – הייטקיסטית. עובדת בחברה הנותנת שירותים למחקרים רפואיים. בתקופת זו של הקורונה, כשכולם מחפשים את החיסון למכה שבאה לעולם, ידיה מלאות עבודה. מפגשים אינטרנטיים סביב השעון עם לקוחות ברחבי העולם. לקוחות לא מתפשרים הדורשים את היענותה המלאה כדי שהם אלה שיגיעו ראשונים לחיסון המיוחל.
להם שני ילדים – תלמידה בכיתה א' וילד בגן הנמצאים בבית בגלל מערכת החינוך הסגורה, בגלל שצריך ליישר את עקומת ההדבקה. הזומים, הקניית הקריאה, התרגול והעשרה שלהם באחריותם עכשיו. הם לא למדו בסמינר ואינם יודעים ללמד ילדה בכיתה א' קריאה וכתיבה. מצד אחד הילדים הם האוצר היקר, בבת עינם ואושרם של הילדים והתקדמותם חשובים להם הכי בעולם. מצד שני, לא מזמן קנו סוף סוף דירה, המשכנתא מעיקה, חייבים להחזירה. הבית, שפעם שררה בו שלווה ושמחה פתאום הפך למקום מלחיץ לכולם. אבא ואימא בפגישות עבודה, בין לבין זומים של הילדה, להפעיל את הילד בכל מיני פעילויות העשרה. את העבודה בחוברת הקריאה הילדה מושכת ולא נעתרת לקצב בו ההורים מנסים להובילה, והילד דורש את שלו כמובן.
פה בדיוק נכנסת הסבתא לתמונה, היא הייתה שנים מורה. עד עתה הם שמרו עליה מפני הדבקה ונמנעו מלהיפגש איתה, היא כבר בגיל המסוכן! אך עכשיו, בלית ברירה, הם מקבלים את הצעתה להגיע יום יום ולהיות לילדה מורה ולילד גננת חביבה. ומעז יצא מתוק – גם הנכדה וגם הסבתא מגלות זו את זו מחדש, היא מתחילה ליהנות מהקריאה ובהתלהבות מראה בין זום של אביה לזום של אימה כמה יפה היא קוראת כבר, וכמה נפלא כותבת "רם בא" וגם "רמה באה". והבן שבגן משחק עם סבתא בכבאי, כל יום מחכה שתגיע כבר. שני הילדים יחדיו רוקדים, שרים ושמחים עם סבתם. והשקט והשלווה חוזרים למשפחה. אבא ואימא בשעות הבוקר בעיסוקם, סבתא והילדים בעניינם וכולם ומרוצים מהסידור החדש. אחה"צ שוב שקט ושלווה, כל הארבעה יחדיו, משחקים נהנים, צחוקים מהסלון, וארוחת ערב נעימה. רק הסבתא קצת עצובה כשמודיעים שחוזרים לגן ולכיתה א' גם.
