מסכים הם אויב הזוגיות

המסכים שכל אחד מאיתנו היום מחובר אליהם, החל מהנייד דרך האייפד ועד למסך של תחנת העבודה, הם ניסוי מתמשך בהתנהגות בני אדם בכל תחום של החיים שלנו. זה התחיל בתעשייה עם תחום עיבוד הנתונים, עבר לתיכנון בעזרת מחשב והיום הכול וירטואלי – אפילו משקפיים אפשר לשים באופן וירטואלי על האף לפני הקנייה. בלי לנסות לכמת את המצב, גם אדם שפשוט חי על כדור הארץ ב 20 השנה האחרונות רואה שהאינטראקציה בין בני אדם שהייתה פעם ברובה פרונטלית הפכה במידה רבה לווירטואלית.

אין כאן כוונה להיות בכייניים שחושבים ש "פעם היה כאן יותר טוב" אלא ניסיון לבדוק מה קורה עם הזוגיות בזמן שבו הסיכוי שלך לדבר עם בן בת הזוג כאשר אתה שומע את קולו יורד כל הזמן. ברור שתיכנון מכוניות ומטוסים השתפר מאוד בזכות ה "מסכים", אבל האם אינטראקציה דרך מסכים טובים לזוגיות שלכם ?

במידה ויש לכם ילדים בגיל המתאים, אתם חברים בקבוצת וואטסאפ של המוסד הלימודי בו הם שוהים (טרום קורונה, יש לסייג). עכשיו תאמצו רגע את הזיכרון שלכם: בטח יצא לכם לדבר פנים אל פנים עם מישהו בקבוצת הואטסאפ הזה, האם הרושם מהמסך היה זהה לרושם מהחיים האמיתיים ? סיכוי סביר שזה לא כך, לטובה ולרעה, והמסך משנה את הדמות שאתם איתה בקשר באופן משמעותי.

עכשיו לזוגיות שלכם. קחו  רגע מספר דקות ותעשו חשבון זריז כמה זמן אתם בקשר דרך מסך וכמה זמן באופן ישיר, לצורך החישוב קחו שיחת טלפון כישירה למרות שגם על זה אפשר לדון. לא צריך להגיד בקול רם את התשובה, אבל ככל הנראה אתם מקדישים יותר זמן למסך מאשר לאדם האמיתי. ואז תזכרו בשוני שממנו התחלנו, ותראו שהזוגיות שלכם תחת מתקפה.

המקום הטוב ביותר להמחיש את המצב הוא בתי קפה. לטובת דור הקורונה, בית קפה הוא מקום שבו יושבים קרוב אחד לשני וצוות שאפשר לראות את החיוך שלו היה מגיש להם אוכל. לא נדיר לראות שני בני זוג יושבים על שולחן אחד, וכל אחד עם המסך האישי שלו. תעשו לבד את החשבון